my exhibit, Latent Image - macro photographs of Kambucha mushrooms - at Agripas 12 Gallery - Jerusalem, February 2018. Eight pigment prints on archival paper, 80x120 cm (3) and 50x75 cm (5), four light boxes 20x30 cm and an installation consisting of a light table with jars of Kambucha mushrooms.
a beautiful review: http://blogs.timesofisrael.com/wet-and-wild-rita-mendes-flohr-at-agripas-12-gallery/
LATENT IMAGE
מראה כמוס
טקסט בעברית בסוף
The Kambucha mushroom, a symbiotic culture of bacteria and yeast, is commonly cultivated as a health potion. Fascinated by the evocative nature of the gelatinous membranes suspended in copper-colored liquid, I started to grow the mushroom as the subject of my photography. On a glass-top table, in jars of many shapes and sizes, my studio turned into the laboratory of an alchemist.
The Kambucha is fed sugary tea and produces a sour, fermenting liquid. Its slimy membranes sprout contorted tails, grow pimpled flesh, or flowing veils that spread out and colonize the jar, forming a translucent film between the exposed world above and the hidden aquatic realm that is swelling down below. Lighting the mushrooms from below with a cool LED light that broadens the spectrum of the dominant browns, my macro lens revealed the latent images of an enchanted world.
With the photographs of Latent Image I examine the thin line between sensuality and morbidity, the esthetic and the repulsive. I challenge our relation to bodily fluids and secretions, to the natural processes of menstruation, ejaculation, pregnancy, birth, illness, death. I tempt a voyeuristic gaze – asking if that objectifying and penetrating look at things forbidden can be turned into an inner view of the sublime. I invite the dive into the unconscious - to conjure up memories of the polymorphous sensations of our early childhood that have been censored out of our categories of language.
Rita Mendes-Flohr
מראה כמוס
את פטריית הקמבוצ'ה, תרבית סימביוטית של חיידקים ופטריות, מגדלים בדרך כלל כשיקוי מרפא, אך מרותקת מרירית המרחפת בנוזל בגווני נחושת המעוררת אסוציאציות, התחלתי לגדלה בסטודיו כנושא לצילום. שולחן הזכוכית ומיני צנצנות המכילות את תרביות הפטרייה הפכו את הסטודיו שלי למעבדה אלכימאית.
הקמבוצ'ה ניזונה מתה מסוכרר ותסיסתו מייצרת נוזל חמצמץ. הריריות שלה מצמיחות זנבות מתעקלים, בשר מרובה פצעונים או הינומות מרחפות המתפשטות ומתנחלות במיכל ויוצרות שכבה שקופה בין העולם הגלוי, העילי, והממלכה המימית הנסתרת והתופחת תחתיו.
בתערוכה מראה כמוס אני בוחנת את הקו הדק בין חושניות למורבידיות, בין האסתטי לדוחה. אני מאתגרת את יחסנו להפרשות גוף, לתהליכים הטבעיים של וסת, היריון, לידה, פליטת זרע, חולי, נוון ומוות. אני מפתה את המבט המציצני ותוהה: האם המבט החודרני ההופך דברים אסורים לאובייקט יכול להפוך להתבוננות פנימית בעילאי? אני מזמינה את הצופה לצלול אל תוך התת-מודע להעלאת זיכרונות של תחושות פולי-מורפיות של ילדותנו המוקדמת ושצונזרו מקטגוריית השפה.
ריטה מנדס-פלור